יום שלישי, 3 בינואר 2012

בירת העולם המערבי בדרך דרומה לאורך החוף המזרחי?!

מתוקים משוקולד המשכנו במסענו דרומה לאורך החוף המזרחי של ארה"ב כשבמוחנו עולה המחשבה שאחרי כל כך הרבה "אוקיינוס" במהלך כל הטיול, עבר כבר לא מעט זמן מאז נפרדנו מהפסיפיק בדרכנו לאוקיינוס האטלנטי שעוד רגע קט נפגוש. אך עוד קודם לכן מחכה לנו ביקור באחת הבירות המפורסמות בעולם, אם לא המפורסמת בינהן, וושינגטון די סי.
עוד בדרך אליה, עצרנו בבולטימור כשבתכנית ביקור בנמל המפורסם שלה ובו אחד מהאקווריומים הגדולים בעולם וקניות באזור הקהילה היהודית שחיה בעיר. תחילה כאמור, לאחר תלאות ידועות מראש של מציאת חניה בעיר גדולה לקרוואן, עצרנו בנמל, אך מזג אוויר סגרירי מעט והשעה היחסית מאוחרת הובילו אותנו ישר לאקווריום, שם התלהבנו בפעם המי יודע כמה מהמראה המרהיב של שלל הדגים ויצורי הים ולקינוח ממופע דולפינים שהיה שונה מעט מהרגיל והיה יותר הרצאה על חיי הדולפינים בשילוב הדגמה "על חי".
סיור קצר לאורך המזח בדרך לקרוואן ולאחר עוד נסיעה קצרה הגענו לאזור היהודי של העיר. תחילה הסתערנו על על מנות של פלאפל ושווארמה שנמכרו לנו, איך לא, בעברית. משם המשכנו לסופרמרקט המקומי, שבאותו ערב יום חמישי, לקראת השבת, ניתן היה בקלות לחשוב שהוא ממוקם באחת השכונות הדתיות יותר של ירושלים. כנראה שאין הרבה דברים שיותר מהנים מקניות "ישראליות" לאחר חודשים כה רבים בחו"ל, אחרת אי אפשר להסביר את חדוות הקניות שפרצה בנו כשאנו עוברים בין המדפים שמכילים הרבה מוצרים שאנו כל כך מתגעגעים אליהם מהבית, אולם, גולת הכותרת של ביקורנו באותו הסופר הגיעה בזמן ההמתנה בקופות. היה זה כשמאיה ואני המתנו בקופה כשמאחורינו החלו ילדות חביבות להתעניין בשלומנו ולעזור לנו עם עגלת הקניות, אז הצטרפה גם אמא שלהן כשהחמיאה למאיה על שערה המדהים. בטיול למדתי כבר שהזדמנויות לשיחה טובה אסור לפספס והשיחה הזו הובילה מהר מאד להזמנה "לעשות" את השבת בבית אסתר חנה ומשפחתה תוך הפעלת אמצעי שכנוע כבדים מצידה כשכל בעיה שקשורה בגודל משפחתנו (מה זה שלושה ילדים, ביננו?) או בקרוואן שדורש מקום חניה מכובד נפתרת על ידה בקלות רבה. הייתה זו הזמנה מרגשת מכל הלב אשר לצערנו לאחר שבדקנו את לוחות הזמנים שלנו, נאלצנו בצער רב לדחות אותה ולהמשיך לאתר הקרוואנים שהוזמן מראש סמוך לבירה.


יום הטיול בוושינגטון סיפק לנו חוויות מרגשות. הסיור לאורך ה"מול", השדרה הראשית בעיר, משלבת ביקורים במוזאונים עם תצפיות על מבני הממשל האמריקאי. השדרה נמתחת בין גבעת הקפיטול ובין אנדרטת לינקולן כשבמרכזה אחד מהמונומנטים המסמלים יותר מכל את הבירה, האובליסק הגבוה הנשקף כמעט מכל מקום באזור. בין לבין, פזורים להם לאורך השדרה, המוזאונים הרבים לבית "סמיתסוניאן" שכל אחד יותר גדול ממשנהו ולכל אחד מהם נושא אחר החל ממדע וטבע, דרך תולדות התרבות וההתיישבות וכלה באומנות בת זמננו. בכל אחד מהם אוספים גדולים המכילים גם פרטים יחודיים ונדירים המהווים אבני דרך בהתפתחות חיינו אנו. את הבוקר פתחנו באזור גבעת הקפיטול כשאנחנו מנסים להסביר לילדנו על הכח העצום הטמון במבנה זה ובעוד אחרים שנתקל בהם היום כאחד ממרכזי השליטה הגדולים של העולם.


לאחר תצפית על הבניין היפה ורחבת הגן שלמרגלותיו נכנסנו בשערי המול ולאחר שחלפנו על פני מספר אנדרטאות ובריכה מלאכותית, הגענו את מוזאון הטבע והמדע לאחר שבחרנו בו כאחד המוזאונים שיעניינו גם את הילדים. זה המקום לציין כי כל המוזאונים בשדרה, פתוחים לקהל הרחב חינם אין כסף! את הסיור במוזאון פתחנו באגף בעלי החיים שם, מוצגים פוחלצים של חיות רבות מכל רחבי העולם, מסודרות לפי אזורי המחיה שלהן. בהמשך, צעדנו לאורך שביל המדמה את ההתפתחות האבוציונאלית של היצורים החיים על כדור הארץ ומסודר לפי תקופות בזמן. את האזור הזה עיטרו שלדי דינוזאורים, יצורים קדומים אחרים ובסופו סרטון המסכם את מה שזה עתה ראינו. את פרק החיות במוזאון הזה סיימנו בתצוגה החיה של תולעי ענק מאפריקה אותן עלמה ואני גם זכינו להחזיק. לקינוח פנינו למוצג המפורסם ביותר במוזאון, היהלום הכחול הגדול ששמו "הופ" הוא אחד היהלומים המפורסמים והיקרים ביותר בעולם.





בתכנית עוד מוזאון אחד, אך לפני כן המשכנו בסיורנו בין סמלי הממשל האמריקאי, כשאנו עוברים על פני הבית הלבן, האובליסק ועד לאנדרטת לינקולן אשר למרגלותיה התקיימו כמה מההפגנות והמחאות היותר ידועות ובהן נאומו של מרתין לותר קינג. ממרומי אנדרטת לינקולן, למרגלות כסאו הרם, ישנה תצפית יפה על נהר הפוטומק החוצה את העיר ואשר לפנטגון הנמצא מעברו השני לא הספקנו להגיע.





בדרך חזרה אל גבעת הקפיטול עצרנו לביקור במוזאון נוסף, מוזאון החלל והתעופה, כל זאת לאחר שהשתעשענו לנו בסיבוב על קרוסלת הסוסים שנחשבת הותיקה ביותר בעולם שעדיין פעילה.

מוזאון החלל והתעופה סיפק לנו רגעים מרגשים והמון תצוגות מרהיבות ומעניינות. הסיור במוזאון הוא טיול בין טילים, חלליות, רכבי חלל, מטוסים וכל מה שבינהם מכל התקופות ובכל הצורות. אחד המוצגים המעניינים ביותר אשר מסמל למעשה את ראשית התעופה, הינו המטוס המקורי של האחים רייט ואשר ניתן להגיע מרחק נגיעה ממנו. בהמשך הדרך חווינו דרך הדגמים שסביבנו את התפתחות תחום התעופה כשבחלקו השני של המוזאון הגענו לאזור המוקדש לתעופת החלל. קשה להישאר אדישים לנוכח המכונות המדהימות שניצבות סביבנו שהיו שותפות למסעות רחוקים בחלל כשבין השאר ניתן היה לראות את החלליות כאפולו 11, את רכב החלל ששימש לנסיעה על הירח, את מנועי הענק של מעבורות החלל ועוד ועוד ועוד... אחד מרגעי השיא היה כשהגענו לתצוגה קטנה במרכז האולם הראשי בו מונחת לה פיסה מהירח, בה ניתן לגעת ולמשש.






גדושים ועמוסי חוויות סיימנו את היום כפי שהתחלנו אותו, למרגלות גבעת הקפיטול כשאנו משלימים את מסענו בשדרת המול ומסע נוסף במקביל לאורך ההיסטוריה של היקום בכלל והאנושיות בפרט, כשנראה שככל שהאנושות מתקדמת כך הולכים ומטשטשים גבולות היכולת.
לאחר שקיבלנו את "זריקת" הידע המרוכזת בוושינגטון, ובלחץ מתון של בנות המשפחה החלטנו לעבור במדינת דלוור הקטנה אשר נודעת בכך שאין בה מיסים ובהתאם באחד מהאאוטלטים השוקקים ביותר באזור. ביום הקניות באותו האאוטלט נפתחה באופן רשמי חגיגת הקניות לקראת חזרתנו הביתה. אז גם היכה בי הברק כי בעוד כחודש אנחנו כבר ממש על המזוודות בדרך הביתה. מלבד קניות פגשנו בדלוור את חוף האוקיינוס האטלנטי.

הדרך הקצרה ביותר מדלוור ליעדנו הבא, נורפוק, וירג'יניה, עוברת לאורך חופי האוקיינוס עד לקצהו של קייפ צ'רלס ומשם על גבי שני גשרי ענק מעל לפתחו של מפרץ צ'סאפקי המסתיימים בוירג'יניה ביץ', עיירת נופש כשמזג האוויר קצת יותר מאיר פנים מאשר הצפוי לנו. מדובר למעשה בגשר אחד באורך של למעלה מעשרה ק"מ ואשר באמצעו מרכז בנוי. שתי אטרקציות נוספות במהלך הנסיעה הארוכה על הגשר, הן שתי מנהרות חפורות מתחת למימי המפרץ כשהגשר למעשה נעלם באופק, נופל ונכנס למים, כל זאת על מנת לאפשר למשחתות הענק העוגנות בבסיס הצי נורפוק, יציאה קלה מהמפרץ אל האוקיינוס.
עוד בדרך לנורפוק, מספר דקות לאחר שיצאנו מאתר הקרוואנים, הבחנו בקבוצת אנשים לא קטנה, בצד הכביש, מצויידת במצלמות משוכללות, מכשירי קשר ענקיים ומבטם בשמיים. מנסיוננו, התקהלות כזו מרמזת על עניין כלשהו ועל כן נדחפנו עם הקרוואן בין עשרות הרכבים החונים ויצאנו לברר את פשר העניין. מהר מאד התברר לנו שאנו חונים בסמוך לשדה תעופה צבאי וכי כעת מתקיימת חזרה למפגן אווירי שצפוי מחר בו מטוסי קרב של הצי צפויים לטוס בגובה נמוך והטייסים מתרגלים עכשיו את פני השטח. במרכז המתקהלים עמד לו מכשיר קשר שגם העביר בשידור חי את הדברים שנאמרו ברשת הטייסים ומגדל הפיקוח. בכל אותו הזמן שעמדנו שם חלפו מעט מעלינו מטוסי הקרב כשבמקרים מסוימים הצלחנו אפילו לראות את פרצופי הטייסים מביטים עלינו מלמעלה. לאחר שסיימנו לצפות במטוסים המשכנו לנורפוק.
בנורפוק, לקחנו את הסיור המודרך בבסיס הצבאי הגדול והידוע ביותר של צי צבא ארה"ב. הסיור שארך כשעה התנהל באוטובוס סגור, כמובן ללא אפשרות לסיור עצמי. במהלך הסיור חלפנו על פי מספר משחתות ענק המשמשות בסיסים ימיים ושדות תעופה ניידים למטוסי קרב ומסוקים וכן, על פני כלי שיט ומטוסים רבים נוספים. בנוסף, זכינו להצצה בבתי המגורים של הקצינים הבכירים ואורחים חשובים המתגוררים בבסיס בעת שנסענו לאורך השדרה הראשית שנראית כמו שכונת יוקרה. אטרקציה מקומית נוספת שניתן להגיד גם עליה שהיא סמל אמריקאי מובהק, היה סניף המקדונלד המקומי שנחשב לאחד משני הסניפים העמוסים ביותר של הרשת (ביחד עם זה שנמצא במנהטן, ניו יורק... גם אליו עוד נגיע!).




לפני שהמשכנו משם דרומה לפלורידה, ניצלנו את היותנו באזור לביקור חברי אצל נועה ואלון המתגוררים בליבה המיוער של צפון קרוליינה. השלמת סיפורים וחוויות של שנים שלא התראינו וכמובן ארוחה טעימה סיפקו השלמה נהדרת לאירוח המקסים לו זכינו. וכן, נהננו מאד מהאווירה הביתית ועלמה לא הפסיקה להתפעל מהאמבטיה הגדולה.

אחרי שעות רבות כשלא הרגשנו איך עובר לנו הזמן כל כך מהר, נפרדנו לשלום והמשפחה השמחה שוב בדרכים, בנסיעה הארוכה לארץ השמש, פלורידה ובדרך לא פחות חשוב... חגיגות ראש השנה!