הדרך צפונה מובילה אותנו לאורך חוף האוקיינוס, אמנם הכביש הראשי אינו צמוד לחוף אך כל סטייה קטנה ממנו מובילה לחוף הים או למפרץ ציורי או עיירת חוף שכיף לשוטט בה. בעצירה הבאה שלנו בביירון ביי קיבלנו את כל החבילה הזו גם יחד. פרט קטן נוסף, באופן מפתיע הגענו ביום גשום במיוחד והתחזית ליום המחרת לא בישרה על משהו אחר. מאחר ומדובר על אזור בו השמש כמעט נצחית החלטנו להישאר ולקחת יום מנוחה בתקווה שהיום לאחריו יאיר לנו פנים. את יום החופש שנכפה עלינו ניצלנו כמובן ללימודים ולכביסות ובהפוגה הקלה שהייתה בגשם הספקנו גם לטעום מעט ממה שיש לעיר להציע.
ההמתנה השתלמה לנו ויום לאחר מכן קמנו לבוקר שמשי שאיפשר לנו לאחר טיול קצר בעיר וצפייה במגדלור שמסמן את הנקודה המזרחית ביותר באוסטרליה לרדת אל חוף הים ו"לתפוס קצת צבע". מאחר ועלמה, תמיר ומאיה העדיפו דווקא "לתפוס גלים" בילינו את רוב הזמן במים במקום בו הים מרגיש כמו בריכה תוך שאנו צופים מרחוק בהמוני הגולשים ובמאות שחיינים שהשתתפו באותו היום בתחרות שחיה בים.
מביירון ביי הצפנו עוד קצת לאזור הגולד קוסט שבמידה מסויימת אפשר לטעות ולחשוב שהוא לא באוסטרליה אלא בארה"ב. האזור, מלבד החופים המדהימים שבו, זרוע בגורדי שחקים (דבר נדיר באוסטרליה) ומפוצץ בשלל פארקי שעשועים ומים ואטרקציות מכל הסוגים. מבין המגוון הענק בחרנו אנחנו לבקר בעולם הים, שהינו פארק הכולל מופעים של דולפינים ואריות ים, מופעי אקרובטיקה שכללו קפיצות למים מגבהים של עשרות מטרים, אקווריומים ובהם מגוון חיות ימיות כגון כרישים, סטינג ריי (נשמע מוכר?), פינגווינים ועוד ועוד ובנוסף מספר מתקנים לילדים וגם למבוגרים כגון רכבות הרים, קרוסלות ועוד ועוד. העברנו בפארק יום גדוש ועמוס חוויות, יום שעבר לנו במהירות מסחררת אך גרם הנאה לכולנו מקטנים ועד גדולים.
למחרת, לקחנו לעצמנו יום רגוע ולקראת הצהריים נסענו לסרפרז פרדייז, העיר המרכזית בגולד קוסט, לשוטטות ברחובות ובטיילת שלה. החלטנו גם לנסות אטרקציה נוספת שנקראת "אינפיניטי - אינסוף", שעל פי הפרסום שראינו מתאימה לכל הגילאים וכוללת אפקטים ואשליות של מרחבים אינסופיים באמצעות מראות וקרני לייזר. בפועל, כך הסתבר לנו בדיעבד, מדובר במבוך שכולו בחושך, בו עוברים בין חדרים כשבכל חדר אפקט שונה. מיד בהתחלה כשנכנסו לאזור החשוך, החליטו יעל, עלמה ותמיר שהמקום לא בשבילם ומאיה בלית ברירה המשיכה איתי, כשאנחנו עדיין לא ממש יודעים מה מצפה לנו. למרות שהבטיחו לנו שלא מדובר בשום דבר שקופץ עליך, מדובר במקום די מוזר ולא שגרתי והאפקטים המיוחדים שבו מפעילים את כל נורות האזהרה במח. כך הלכנו, אני מוביל ומגשש את דרכי באמצעות הידיים ומאיה מאחוריי, כמעט וקורעת לי את החולצה באחיזה קצת חזקה מדי. לאחר חצי שעה בה מאיה שיפרה את התפקוד שלה תחת לחץ יצאנו לאור היום בעיקר שמחים על כך שהשאר לא נכנסו איתנו. עננים שחורים ורוח חזקה החזירו אותנו בחזרה לאתר הקרוואנים בדיוק בזמן להימלט מהגשם שהחל לרדת.
עוד יום בגולד קוסט, ללא סימן לגשם שירד אמש, התחיל במשחק מיני גולף משפחתי שלאחריו יצאנו לדרכנו הלאה צפונה כשבמהלך היום עצרנו לטיול קצר בגבעות המשקיפות על אזור החוף במסלול שמוביל לשורה של מפלים ובריכות סלע. במהלך הצעידה לא פגשנו יותר מדי מטיילים אך היה זוג אחד שלקראת סוף המסלול עקף אותנו, כן, זה לא היה קשה מאחר ועלמה התעקשה ללכת ברגל. כשהתקרבנו עוד קצת למפל הגדול בסוף המסלול ראינו כי הבחור הכין למרגלות המפל סדין לבן ועליו זוג כריות, עלי כותרת של ורדים וכמובן בקבוק יין. מאחר ולא רצינו להפריע לזוג הרומנטי שבנו חזרה מבלי להגיע לתחתית המפל והסתפקנו בצפייה בו מרחוק מנקודת התצפית העליונה.
את הלילה העברנו בחניון קרוואנים בסמוך לגן החיות הגדול של אוסטרליה בו נבלה את יום המחר. את גן החיות של אוסטרליה שנמצא בסנשיין קוסט הקים סטיב אירווין, המוכר כלוכד הקרוקודילים. הוא, אשתו וילדיו התפרסמו באהבתם לחיות ובעיקר לקרוקודילים המצויים בכל צפון אוסטרליה, בסמוך לחופים. לצערם, מצא סטיב את מותו לאחר מפגש קטלני עם סטינג ריי ארסי בעת צלילה. גן החיות הזה בניהולה של אישתו מנציח את פועלו והאטרקציה המפורסמת שבו כוללת מופע של מספר בעלי חיים ששיאו במופע הכולל האכלת קרוקודיל ממרחק אפסי על ידי צוות גן החיות. בנוסף, קיים בגן אזור פתוח בו מסתובבים קנגרו מכל מיני סוגים וקואלות, בעיקר ישנות, על העצים. לטאות גדולות מסתובבות חופשי ברחבי הגן, וחיות נוספות בהן פילים (שגם הופיעו לכבודנו) וטיגריסים משלימות את גן החיות הענק הזה.
לאחר עוד יום מנוחה וסידורים בסנשיין קוסט המשכנו בנסיעתנו לקראת הנקודה הצפונית ביותר בה נבקר, האי פרייזר לו אקדיש קטע נפרד.
שלום לכולם מהמשפחה השמחה הנוסעת בדרכים, עלמה, תמיר, מאיה, יעל ורון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה