לאחר שעזבנו את פארק יוסמיטי המשכנו בנסיעתנו כשפנינו מועדות שוב לחופו של האוקינוס האטלנטי ולכביש הנופי שלאורכו, כביש מספר 1. כשהגענו לאזור מפרץ מונטריי לחניית הלילה, התברר לנו כי במקום ישנן הפלגות לצפיה בלוויתנים וכי בעונה זו של השנה ניתן לצפות במספר מינים כשקיימת סבירות גבוהה מאד לראותם בשיט. יעל החליטה כי השיט בן ארבע השעות ללב ים בסירה לא ממש גדולה אינו בשבילה ועל כן התייצבנו סבא, מאיה, תמיר ואני למחרת בבוקר בנמל הסמוך מוכנים להרפתקה בתקווה כי נוכל לצפות בענקים החיים לאחר שכזכור לפני מספר ימים הסתובבנו בין הענקים הצומחים. לאחר כחצי שעה של שיט למעמקי האוקיינוס, נרשמה התרגשות ראשונה בסירה כשאחת מאנשי הצוות זיהתה לוויתן מסוג "המפבק" שוחה כמאה מטרים מימין לסירה. לאחר עוד מספר דקות נצפו עוד שני לוויתנים וכך תוך זמן לא רב היינו מוקפים בכשמונה עד עשרה לוויתנים מאותו הסוג, כשהם שוחים לידנו, עולים ויורדים כשקריאות ההתפעלות הגדולות ביותר נשמעו כשהלוויתנים שבו וצללו למים תוך שהם מנופפים לנו בזנביהם הגדולים לפני שנעלמו למעמקים. אחד השיאים של השיט היה כאשר אחד הלוויתנים החליט להתחכך על הסירה, בזמן ששחה ממש בצמוד אליה. המחזה הזה נמשך כשעתיים שהרגישו לנו משום מה הרבה פחות. כנראה שנהננו מאחר והזמן אץ ורץ לו, למזלנו לא לפני שחזינו בשיא נוסף בשיט, כשזוג לוויתנים כחולים, שהם הלוויתנים הגדולים ביותר ובעצם בעלי החיים הגדולים ביותר, קפץ לביקור ממושך ממש בסמוך אלינו. המחזות של הלוויתנים שוחים כשסנפיריהם מונפים, זנבותיהם מתנוססים ו"השפריצים" בעת שהם עולים לנשום מועפים לאוויר בגובה רב, הזכיר לנו סרטי טבע מופלאים, אלא שהפעם אנחנו היינו חלק ממנו! אם לא די בזה, כשחזרנו חיכו לנו במפרץ המוני אריות ים.
לאחר השיט יצאנו לנסיעה במפרץ מונטריי ולאורך הכביש הנופי שנקרא "כביש 17 המיילים", לאורכו פזורות בעיקר אחוזות מדהימות המשקיפות על החוף ועל הים וכדי שלא ישעמם, מגרשי גולף בכל פינה. אחת העיירות המפורסמות השוכנות לגדות המפרץ היא כרמל, שם כיהן כראש העיר לא אחר מאשר קלינט איסטווד. לאחר מכן החלנו את דרכנו צפונה לאורך כביש מספר 1, עד שהגענו ליעדנו הבא, העיר סנטה קרוז. העיר שוכנת על חוף הים, איך לא, כשבמרכזה טיילת לאורך החוף ובה בין שלל החנויות והמסעדות, גם פארק שעשועים הכולל מתקנים לילדים ולמבוגרים בינהם רכבת הרים משנת 1924 שעדיין פעילה! היה זה סוף שבוע והפארק היה עמוס מבקרים ועל כן הספקנו במספר מתקנים אותם הילדים בחרו ואני, למרות גילה המופלג, רכבתי על רכבת ההרים שעל פי הסיפורים יש רק חמש רכבות הרים פעילות יותר ישנות ממנה.
היעד שלנו על כביש מספר 1 היא העיר סן פרנסיסקו, אך לפני כן, עצרנו באחד משמורות הטבע בחוף לטיול קצר להנות שוב ממראות גלי האוקיינוס נשברים על הצוקים הגבוהים ומסיור קצר על החוף. כבונוס, ממש לפני שעלינו מחוף בחזרה לקרוואן, עברנו ליד אריה ים שישב לו מטרים ספורים מאיתנו כשהוא מביט בנו כיצד אנו חולפים על פניו ללא כל חשש, מצידו כמובן.
אל סן פרנסיסקו הגענו לאחר נסיעה נוספת צפונה על הכביש, הישר אל גשר הזהב שמהווה את אחד מסמליה המפורסמים של העיר. את הגשר הניצב מעל פתחו של המפרץ חצינו עם הקרוואן מצידו הדרומי לזה הצפוני, שם עצרנו בנקודת תצפית ממנה יכולנו לראות את הגשר, המפרץ וממול את בתי העיר. מתברר כי בעונה זו של השנה סובלת סן פרנסיסקו מערפילים תמידיים ובהתאם לכך גם הגשר וגם אזור המפרץ נראו אפרוריים משהו.
לקראת אחר הצהריים כשמזג האויר התבהר מעט, יצאנו לשיט במפרץ על גבי סירת מפרש, כשאנחנו מצטופפים על גבי הסיפון עם עוד מספר תיירים ונאבקים לשמור על שווי המשקל בעת שהסירה ששטה בעזרת הרוח והמפרשים, נוטה על צידה כך שרגלינו כמעט ונוגעות במים. גם הבירה והיין שחולקו חינם ליושבים בסירה, לא עזרו לשווי המשקל. במהלך השיט במפרץ חלפנו על פני אחד מבתי הכלא השמורים ביותר, או לפחות כך חשבו עד הבריחה המפורסמת ממנו שגרמה לסגירתו בדיעבד, הלא הוא כלא אלקטרז הנודע לשימצה. המכשול הגדול שעמד בפני אלה שניסו לברוח ממנו לא היו הגדרות והחומות הגבוהות שסביבו אלא מי האוקיינוס ששומרים באזור זה על טמפרטורות נמוכות מאד לאורך כל השנה. לאחר מכן שטנו עד למרגלות גשר הזהב, כך שהפעם ראינו אותו מלמטה ובהמשך לאורך חופה של העיר תוך שאנו צופים במבנים הנושקים למים וברחובות התלולים שעולים מהחוף לפסגת הגבעה עליה בנויה העיר. אדריכלי העיר שלא היו יצירתיים במיוחד תכננו את הרחובות שתי וערב ללא התחשבות בתנאי השטח, מה שיצר את אחד ממאפייניה הייחודים של סן פרנסיסקו (וגם יש לומר, הקשה עלינו לאחר מכן את הנסיעה בה עם הקרוואן), את אותם הרחובות התלולים שזכורים לנו גם מסצינות מרדפים בהם המכוניות עפות באוויר בכל פעם שהן חוצות מרחוב לרחוב.
תמיד מהנה לקרוא את החוויות שלכם. הסיפורים שלכם תמיד מזכירים לי את הסרטים של הקומיקאי האמריקאי טים אלן, שעשה סרטים לכל המשפחה על חופשות משפחתיות. אפשר לצפות באתרי סרטי קומדיה לצפייה ישירה ולצחוק.
השבמחק